Choose your fights

פעם כשהייתי סטודנטית הייתי בטיפול פסיכולוגי, והמטפלת שהייתה סטודנטית בעצמה אמרה לי משפט שאז שמעתי אותו בפעם הראשונה ''לבחור את המלחמות שלך- choose your fights". האמת שאני כבר לא זוכרת באיזה הקשר המשפט הזה נאמר לי, אבל מאז הוא מלווה אותי תמיד. כי יש בו בעיני כ''כ הרבה חכמה. choose your fights בעיניי זה הא-ב של הורות. כשאני בוחרים במלחמות שלנו אנחנו צריכים קודם כל לעצור, לא להתנהג באוטומט, לחשוב, ובראייה מפוקחת מאד להחליט- האם זהו משהו שחשוב לי להלחם עליו? להתעקש עליו? להוציא עליו אנרגיות? גם במחיר של רגשות שליליים שלי ושל הצד השני? אחד הכלים שעוזר לי להחליט האם לבחור ב''קרב'' כלשהו או לא מול הילדים הוא ''הרמזור''. כל התנהגות שפחות באה לי בטוב, אני מציינת לעצמי לאיזו קטגוריה של הרמזור היא נופלת. אדום- יהרג ובל יעבור, זה בדרך כלל דברים שקשורים לבטיחות, ועם ילדים קטנים יש לנו כמובן הרבה מאלה: ''יהרג ובל יעבור, לא נוסעים בלי חגורת בטיחות''. צהוב- יש אופציות, יש מרחב מצומצם של בחירה, כמו במבחן אמריקאי. רוצה לסדר את החדר עכשיו או אח''כ? לבד או עם עזרה? אני אאסוף את הניירות ואת תמייני את הטושים? ירוק- יאללה, משחררים... אין לך כח להתקלח היום? יאללה בסדר. רוצה עוד סרט בטאבלט? יאללה הולך.. כשאנחנו מגיעים ל''מלחמות שלנו'' מצויידים ברמזור אנחנו כבר לא פועלים מתוך אוטומט אלא מתוך אסטרטגיה, בהירות, בחירה. ומקטינים משמעותית את האנרגיה שמתבזבזת לנו על ריבים מיותרים שמעלים בנו אח"כ חרטות מכרסמות.