ויסות רגשי - הקווסט של החיים

ברור לכולנו שויסות רגשי זה דבר חשוב. אבל מה זה אומר בדיוק בתכלס? ויסות רגשי מוגדר כ ''היכולת של אדם לכוון ולאזן את רגשותיו בהתאם למצב נתון'', יענו להגיב רגשית- לא פחות מדי ולא יותר מדי. כמה צדק סנקה הפילוסוף הסטואי מיוון העתיקה כשאמר "מי ששולט בעצמו חזק יותר מכל מי ששולט באימפריה." הוא לעומת זאת מעולם לא טען שזה קל, אבל הנה אנחנו פה כדי להבין איך עושים את זה. המודל של גרוס (1998) מדבר על שלבים שונים בסיטואציה שבהן ניתן להפעיל שיטות שונות של ויסות רגשי.ברור שלא כולן מתאימות או מועילות וגם לא תמיד אנחנו באמת יכולים לעשות מה שבא לנו, אבל עדיין יש כאן איזשהו מרחב בחירה. הנה דוגמא: 1. הימנעות מהסיטואציה- אני לבד עם הבנות הן במצב רוח קרבי, צריך להכין א. ערב. אני שונאת בלאגן במטבח, שמה להן יוטיוב בזמן שאני מכינה. 2. התאמת הסיטואציה- רק לא קמח...מוכנה לסבול קליפות ירקות, ''טוב מי באה לחתוך איתי סלט?" 3. שינוי הקשב- איףףף, כמה בלאגן ילדה אחת מצליחה לעשות מחצי עגבניה.. טוב .. אתמקד בלשטוף כלים עכשיו ולא אסתכל על הפיגוע. 4. שינוי קוגניטיבי- אומרת לעצמי: ''דיי, אין לי מה להתעצבן עליה, זה פעם ראשונה שהיא חותכת עגבניה, נתתי לה סכין גרוע כי פחדתי, זה לא באמת אשמתה שהכל כאן השפריץ לכל הכיוונים''. 5. ויסות תגובה- ממנטרת לעצמי: את אמא טובה דיה. לוקחת נשימה. ''שומעות בנות, קצת קשה לי עם כל הבלאגן כאן, הסבלנות שלי נמוכה (מראה להן על הגוף) חייבת לצאת קצת למרפסת'', יושבת עושה צמיד רקמה ונרגעת (טוב לצמיד עוד לא הגעתי, אבל זה בשאיפה). עכשיו ברור שאצל ילד שזקוק לנו לשם ויסות רגשי, במיוחד כשהוא בטנטרום או בבכי היסטרי כנראה שכבר פספסנו את שלבים 1-4, אבל גם בשלב 5 יש המון מה לעשות. טכניקות שניסינו בבית: אקדח מסאג', קרקוע חושי, ''המונמון'', תחרות אגרוף, קריאת סיפור, חיבוק, ליטוף, אמבטיה, ציור, טפיפות על הגוף, נשימות, אמירת ''מילת קסם'', לחבק את שמיכי, יוגה צחוק, לגזור, לשטוף פנים, להחזיק קרחום קפוא. לכל ילד ובהמשך לכל בוגר יש את הדרכים שעובדות לו יותר, המיטיבות לו יותר. את חלקן הם אפילו ממציאים לבד. הקווסט הוא למצוא אותן, עם הרבה ניסוי ותהיה, סקרנות וחמלה.