"זמן איכות" - קוים לדמותו

לכולנו ברור שחשוב לבלות זמן איכות עם הילדים. זה תורם לחיזוק הקשר, הערך העצמי ואפילו למדדי בריאות טובים יותר (ואני יכולה להאמין שגם עבורינו ההורים, כי לשבת לעשות פאזל על הרצפה לגמרי שקול בעיניי לסשן מתיחות...) זמן איכות עם ילד יכול להיות המון דברים, משיחה או משחק ועד דייט בבית קפה. אבל מה הופך זמן ביחד ל''זמן איכות"? חלקנו חושבים שמדובר בזמן שבו עוסקים ב''תוכן איכותי''. אם כך, האם משחקי וידאו זה זמן איכות? תתפלאו אבל כן. סיפור לפני השינה זה זמן איכות? תתפלאו עוד יותר, אבל לאו דווקא. בואו נעשה סדר - ונהפוך את הביטוי השגור ולא ברור משהו לקצת יותר מובן. אני מוצאת שיותר קל להגדיר זמן איכות על דרך השלילה: 1. ללא אחים- זה זמן 1:1 עם הילד הזה. 2. ללא טלפון- כמה פשוט ככה קשה.. 3. ללא אג'נדה הורית- הכוונה היא שאין לנו ''כוונות נסתרות'' או תכניות ''על הדרך'' בזמן הזה. שיחה טובה בזמן ההמתנה לרופא, תגבור בחשבון דרך קניות בסופר ומשחק מחבואים תו''כ סידור הבית, זה אחלה ומבורך ויכול להוביל למחוזות נפלאים, ולפעמים גם זה כל מה שיש לנו להציע כרגע, וזה בסדר. אבל אם לא פינינו את ה15-20 דק' הקרובות מתכניות, קצת חטאנו להגדרה. גם סיפור לפני השינה זה נהדר וחשוב, אבל הוא חלק מטקס השינה (או מהאג'נדה ההורית של ''איך נשכיב את ילדינו עם מינימום נקיפות מצפון"). מה שמייחד את זמן האיכות מסיטואציות אחרות של ''ביחדנס'', הוא שהילד מחליט איזה תוכן ניצוק לתוכו. יש חשיבות אדירה לזמן שאנו מפנים בלו''ז עבור רצונותיו ובחירותיו של הילד שלנו. אגב- זה לא אומר שכל מה שהילד רוצה יכול לקרות - אם מסיבות כלכליות, לו''זיות, או סתם חוסר חיבה הורית שלא לומר רתיעה מפעילות מסוימת (אצלי זה בישול.. מודה שפחות בא לי בטוב המחזה של שברי קליפת ביצה צפים בתוך מלא קמחים של קמח..). כמובן שחוץ מלשאול "אז מה בא לך לעשות ביחד?" ניתן גם להציע רעיונות, במיוחד עם ילדים קטנים יותר, אך זה יהיה תפקידו של הילד לבחור. אגב, גם אם הוא החליט על פעילות שנראית לנו פאסיבית כמו רק לצפות בטלויזיה יחד, אני גם מחשיבה את זה כזמן איכות (ואיזה כיף אם מתהווה לה שיחה בעקבות.. אבל לא חובה). ואם בוחר שלא לעשות כלום או שפשוט לא רוצה? אז בינתיים הרווחתי שנ''צ, וכבר אדבר איתו על זה אחר כך, ב''זמן חינוך''..