להיות רגיש מאד

להיות רגיש מאד נכון שאת התואר ''רגיש'' אנחנו מדביקים לכל כך הרבה מצבים שונים עד שנדמה לפעמים שכולנו רגישים? ''הוא כזה רגיש-מתעצבן מכל הערה'', ''אני כזאת רגישה- בוכה בכל סרט'' , ''הוא כזה רגיש ודקדקן בפרטים'' וכמובן- ''היא רגישה לבגדים רטובים/ רעשים של קרקר/ _____ (השלימו) אבל מה זה אומר בכלל להיות רגיש? את הספר ''ילד רגיש מאד'' מצאתי בספריית רחוב לפני כמה שנים, לקחתי אותו בלי יותר מדי היסוסים והנחתי אותו על המדף. שם הוא שכב במשך אי אילו שנים, עד הרילוקיישן הראשון- בו הוא הועבר אחר כבוד לקרטון. חלפו עוד כמה שנים, ועוד שתי ילדות, עד שנתקלתי בו שוב. ומאותו רגע נפתח לי צוהר לעולם של כל כך הרבה אנשים, כולל בנותיי, בעלי, ואפילו אני עצמי. לפי התיאוריה שפיתחה הפסיכולוגית איליין ארון, רגישות היא בעצם תכונה (ולא בעיה!) המתייחסת לצורת העיבוד המוחי של קלט חושי. אנשים רגישים מאד פשוט קולטים הרבה יותר גירויים (כמותית) מסביבם, ומעבדים אותם בצורה יותר עמוקה (איכותית). כדי להעביר את התחושה, בואו נדמיין לרגע את החוויה של צלילה או שנירקול בפעם הראשונה- בשניה שהראש יורד מתחת למים מתגלה עולם חדש ולא מוכר שיש לנו דחף (וגם פחד) עצום לגלות, המרחב נראה אחרת, הצבעים נראים אחרת, הטמפרטורה והמגע של המים על הפנים, הקולות הלא מוכרים שאנחנו מתחילים לפרש.. (וואו, לא ידעתי שהלב והנשימה שלי אשכרה נשמעים ככה...) זה יכול להיות חווייתי ומעשיר אבל בד בבד גם מאד מציף, מלחיץ ומעייף. וזה הצד הקשוח של התכונה הזאת. אנשים רגישים מוצפים יותר בקלות מהעולם. המחקר משווה אותם לפרח הסחלב שבשונה מפרחי שן הארי (הצהובים השעירים האלה שגדלים בכל פינה) או אפילו צבעונים, מושפעים הרבה יותר מכל שינוי בתנאי הלחות, תאורה, הרכב הקרקע וכו'.. . העולם שלנו כולל גירויים תחושתיים (מגע, צליל, טעם וכו') אבל גם גירויים חברתיים (תגובות של אנשים אחרים), גירויים אסתטיים (חתירה להרמוניה ויזואלית, מוזיקלית..) וגם פנימיים (רגשות ומחשבות). וכשהם מציפים אותנו מדי זה מעורר רגשות לא נעימים ושלל תגובות- מקשיי ריכוז, דרך חרדה והימנעות ועד התפרצויות זעם. החדשות הטובות הן שהאנשים הרגישים מאד, כאשר הם זוכים לסביבה מכילה וכאשר הם מצויידים באסטרטגיות ויסות יעילות, מדווחים על שביעות רצון ומדדי איכות חיים נוספים, גבוהים יותר מאשר אנשים לא רגישים. אם אתם שואלים אותי, בניגוד לסטטיסטיקה המדברת על 20% מהאוכלוסייה, אני חושבת שרובנו רגישים מאד, רק שאצל כל אחד זה מאיתנו זה למשהו קצת אחר (ולא משנה אם נולדנו ככה או שזה התפתח במהלך החיים). ולכן, יש בנו את היכולת להבין איך זה מרגיש להיות במוצפות, תסכול וכעס, להבין מה עובר על הצד השני, וגם לגלות ביחד, מה מרגיע אותנו באותם רגעים.